<h1>רבינו ירוחם מישרים נכ"ב</h1>
<h2>דף צח:</h2>
ראובן ששלח שמעון לקבל לו מן הגוי מעות ונתן לו יותר שטעה הגוי ר"ת השיב בתשובה יחלוקו השליח ובעל המעות ודקדק מכתובות באותה הלכה דהוסיפו לו אחת יתרה וכו' אמר רב פפא הילכך בדבר שיש לו קצבה חולקין כגון פירות שנמדדין במנין או במשקל ובדבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות ואמר ר"ת מתחלה כי זה כמו דבר שיש לו קצבה וחולקין ושוב חזר בו דכל טעות בין במקח בין על ידי שטעה במנין הכל לבעל המעות ולא דאמי להוסיפו לו דהתם לא הוי טעות. ור"י כתב דהכל לשלי' דלא דאמי לטעו' מקח דעלמ' דהתם הוא סבור שאין המקח שוה יותר מהמעות שקבל ונתן אבל הכא הגוי יודע בסך המעו' שהוא חייב לו והיתרון דבר בפני עצמו כאלו גנב לו היתרון שאם היה רוצה היה אומר לגוי טעיתה ומחזיר לו ותימה הוא שלא יוכל להחזיר לו וכתב הרא"ש כי כן נראה עיקר כתובות.
